מי רווה - מערכות סינון וטיהור מים

מים בשעת חירום: מדריך מקיף להיערכות משפחתית

כמה מים לאגור, איך לאחסן נכון, ומתי מערכת טיהור ביתית הופכת למציל חיים — כל מה שצריך לדעת כדי להיות מוכנים באמת

זמן קריאה: 12 דקות

35+
שנות ניסיון
1988
שנת הקמה
1,000+
לקוחות מרוצים
100%
תוצרת ישראל

תוכן עניינים
+

כשהאזעקות נשמעות, כשצינור מים מרכזי נפגע, או כשרעידת אדמה משתקת תשתיות — הדבר הראשון שנגמר מהר יותר ממה שמדמיינים הוא מים. מים בשעת חירום הם לא מותרות אלא תנאי בסיסי לשרידות. גוף האדם יכול להחזיק ימים ספורים בלבד ללא שתייה, ותינוקות וקשישים רגישים עוד יותר. היערכות מוקדמת — חישוב נכון, אחסון מתאים ותוכנית רוטציה — היא ההבדל בין משפחה שמתפקדת בשגרת חירום לבין מצב של חרדה וחוסר אונים. במדריך הזה אנחנו מפרטים בדיוק כמה מים צריך, איך לאחסן אותם, מתי להחליף ואיך לטהר — כדי שתהיו מוכנים באמת.

כמה מים צריך לאדם ליום בשעת חירום?

כלל האצבע המקצועי ברור: כ-3.8 ליטר (גלון אחד) לאדם ליום. הכמות הזו מתחלקת בין שתייה — לפחות 2 ליטר — לבין בישול בסיסי, צחצוח שיניים ורחיצה מינימלית של ידיים ופנים. ההנחיות של פיקוד העורף כפי שפורסמו בינט מתייחסות לכמות דומה כבסיס להיערכות משפחתית.

חשוב לזכור שמספרים אלה הם מינימום. במצבי חום כבד (קיץ ישראלי!), מאמץ פיזי, מחלה, הריון, הנקה או טיפול בילדים — הצריכה עולה משמעותית. גם קשישים, שלעיתים אינם חשים צמא מספיק, זקוקים לכמות מלאה ואף יותר כדי למנוע התייבשות. כשאתם מחשבים מים למצבי חירום, עדיף תמיד לעגל כלפי מעלה.

טיפ מקצועי מ-מי רווה: אם יש לכם מערכת טיהור מים ביתית, מלאו את מיכלי החירום ישירות ממנה — המים יהיו נקיים מכלור ומזהמים וישמרו טוב יותר לאורך זמן.

חישוב מהיר: כמה ליטרים למשפחה שלכם?

חישוב כמות מים למשפחה בשעת חירום

דוגמה פשוטה: משפחה של 4 נפשות, מלאי ל-3 ימים — 4 x 3 x 3.8 = כ-46 ליטר מינימום. נשמע הרבה? בפועל מדובר בכ-23 בקבוקי 2 ליטר, או מיכל אחד של 50 ליטר. אם שואפים לשבוע, הכמות מכפילה עצמה ל-106 ליטר. הטבלה הבאה ממחישה זאת במבט אחד.

מספר נפשות 3 ימים (ליטר) 7 ימים (ליטר) 14 ימים (ליטר)
1 11.4 26.6 53.2
2 22.8 53.2 106.4
3 34.2 79.8 159.6
4 45.6 106.4 212.8
5 57.0 133.0 266.0
6 68.4 159.6 319.2

שימו לב: מספרים אלה אינם כוללים תוספת לתינוקות (תמ"ל), חיות מחמד או חום קיצוני. הוסיפו לפחות 20% מעל המספר שחישבתם.

לכמה ימים צריך לאגור מים בבית?

היעד המינימלי שפיקוד העורף מציב הוא 72 שעות — שלושה ימים. לפי דיווח ב-Walla שמצטט את הנחיות פיקוד העורף, מדובר בתקן בסיסי שנועד לתת מענה עד שרשויות ההצלה והלוגיסטיקה מתארגנות. אבל בתרחישים ריאליסטיים — רעידת אדמה חזקה, פגיעה בתשתית מים אזורית, או מצב ביטחוני ממושך — ייתכן שההתאוששות תימשך שבוע ויותר.

ההמלצה המעשית: אם יש לכם מקום ויכולת, שאפו ל-7 עד 14 ימים של מלאי מים. גם אם לא תגיעו ליעד המלא, כל ליטר נוסף מקנה שעות יקרות של שקט נפשי ועצמאות.

טיפ מקצועי מ-מי רווה: גם אם אין לכם מקום למיכלים גדולים, התחילו מ-12 בקבוקי ליטר וחצי — זה כבר מכסה יום וחצי למשפחה של שניים, וזה הרבה יותר טוב מכלום.

תרחיש הפסקת מים ממושכת — מה באמת קורה?

דמיינו שברז המים בבית פשוט מפסיק לזרום. ביום הראשון רוב האנשים עדיין רגועים: "ודאי יתקנו עד הערב." ביום השני החנויות הקרובות כבר ריקות ממים. ביום השלישי מתחילה פאניקה אמיתית — במיוחד כשיש תינוק בבית, חולה כרוני או קשיש שזקוק לתרופות עם מים.

הלקח: המלאי שאגרתם מראש הוא כרית הביטחון שלכם. אין אפשרות "לרוץ לקנות" כשכולם רצים באותו רגע. מי שהתכונן — שורד את הימים הראשונים בנוחות יחסית. מי שלא — תלוי בנקודות חלוקה שייפתחו בהמשך, ושם התורים ארוכים והכמויות מוגבלות.

איך מאחסנים מים לשעת חירום כדי שלא יתקלקלו?

אגירת מים לחירום דורשת הקפדה על שלושה עקרונות: חושך, קרירות ואטימות. אחסנו את המיכלים במקום מוצל ויבש — ארון מטבח תחתון, מחסן פנימי או חדר שירות — הרחק מאור שמש ישיר ומחומרים כימיים כמו דלק, ממיסים או חומרי ניקוי. חום ואור מאיצים התרבות חיידקים ועלולים לגרום לטעם ולריח לא נעימים.

טיפ מעשי: סמנו על כל מיכל את תאריך המילוי ואת תאריך ההחלפה המתוכנן. כך תדעו תמיד מה "ישן" ומה "חדש". למידע נוסף על שמירה על איכות מים לאורך זמן, כדאי לעיין בדף שאלות נפוצות על איכות מים באתר מי רווה.

באיזה מיכלים מומלץ לבצע אגירת מים לחירום?

מיכלים מומלצים לאגירת מים לחירום

הכלל המנחה הוא פשוט: רק מיכלים המסומנים כמתאימים למגע עם מזון (Food Grade). חפשו את סמל הכוס והמזלג על המיכל, או ציון מפורש של חומר HDPE (פוליאתילן בצפיפות גבוהה). חומר זה עמיד, אינו מפריש רעלים למים ונוח לניקוי. מיכלים עם ברז מובנה ופתח רחב מקלים על מזיגה ושטיפה תקופתית.

מי שרוצה להשלים את ההיערכות צעד נוסף — יכול להוסיף מערכת טיהור מים ביתית שמטפלת במזהמים עוד לפני שהמים נכנסים למיכל. אצלנו במי רווה, למשל, אנחנו מתאימים מערכות תת-כיוריות המשלבות סינון מיקרוני, פחם פעיל ו-UV, כך שהמים שתמלאו יהיו נקיים מלכתחילה — יתרון שמאריך משמעותית את תוקף האחסון.

האם אפשר לאגור מים בבקבוקי פלסטיק משומשים?

אפשר — אבל בתנאים מסוימים בלבד. בקבוקי שתייה קלה (כמו בקבוקי 2 ליטר של מים מינרליים) מתאימים לשימוש חוזר אם הם נשטפו ביסודיות בסבון ומים חמים, יובשו לחלוטין ונסגרו היטב. הבעיה: קשה להבטיח ניקוי מושלם מתוך הפתח הצר, ושאריות סוכר (בבקבוקי שתייה ממותקת) עלולות להוות תשתית לחיידקים.

אם יש לכם אפשרות, העדיפו בקבוקים מקוריים סגורים מהמפעל. מי מינרלים בשקישיות (ששת-חבילות) מספקים גמישות ונוחות. מילוי עצמי בבקבוקים קטנים הוא פתרון "יש מאין" — לגיטימי, אך לא אידיאלי לטווח ארוך.

מה התוקף של מים בבקבוקים סגורים?

הנה הפתעה: המים עצמם לא באמת "מתקלקלים" במובן הביולוגי, כל עוד הם סגורים הרמטית ונשמרים בתנאים תקינים. מה שכן משתנה לאורך זמן הוא האריזה — הפלסטיק עלול להידרדר, במיוחד בחום, ולהשפיע על טעם וריח. לכן האגודה הבינלאומית למים בבקבוקים (IBWA) ממליצה להתייחס לתאריך שמוטבע על האריזה כמועד אחרון מומלץ לשימוש.

מבחינה מעשית: רעננו את המלאי בהתאם לתאריך היצרן, ושמרו את הבקבוקים הרחק משמש ומחום. בתנאים אלה, בקבוקים סגורים יכולים לשרת אתכם לתקופה ארוכה ובטוחה.

כל כמה זמן צריך להחליף מים שאגרתי בבית?

אם מילאתם מיכלים בעצמכם ממי הברז, הכלל השמרני והנפוץ הוא החלפה כל 6 חודשים. זה מפחית סיכון לזיהום משני ומבטיח טריות. הנה שיטת ניהול רוטציה פשוטה שעובדת:

הדביקו על כל מיכל מדבקה ועליה שני תאריכים: "מילוי: ___" ו-"החלפה: ___". קבעו תזכורת ביומן הנייד (או תזכורת אוטומטית פעמיים בשנה — למשל לפני ראש השנה ולפני פסח). כשמגיע זמן ההחלפה, אל תשפכו את המים הישנים — השקו בהם עציצים, שטפו רצפה או נקו מרפסת. מלאו מחדש ממי ברז מסוננים, סגרו היטב וסמנו תאריך חדש.

טיפ מקצועי מ-מי רווה: מים שעברו טיהור במערכת הכוללת נורת UV שומרים על איכותם לאורך זמן רב יותר, כי רמת המיקרואורגניזמים בהם נמוכה משמעותית כבר בשלב המילוי.

רוצים לוודא שהמים שאתם אוגרים באמת נקיים?

מערכת טיהור ביתית מבית מי רווה מבטיחה מים בטוחים ונקיים — לשגרה ולחירום

לייעוץ מקצועי חינם

כמה מים צריך לתינוקות ולמשפחות המשתמשות בתמ"ל?

תינוקות הם האוכלוסייה הרגישה ביותר בכל הנוגע למים בשעת חירום. מעבר לשתייה עצמה, צריך לחשב תוספת ליטרים ייעודית עבור הכנת תמ"ל (פורמולה) וסטריליזציה של בקבוקי האכלה. בממוצע, תינוק צורך כ-0.7–1 ליטר ביום למזון נוזלי, ולזה מצטרף עוד כחצי ליטר לשטיפה וחיטוי ציוד.

מערכת מעוף חיידקית היא לא משהו שרוצים לפגוש כשאין גישה לרופא. לכן חשוב שהמים שמכינים בהם תמ"ל יהיו נקיים ובטוחים במיוחד. כאן בדיוק נכנס היתרון של מערכת טיהור ביתית שמסלקת עופרת, חיידקים ומיקרו-פלסטיק תוך שמירה על מינרלים טבעיים — כמו המערכות שאנחנו מפתחים במי רווה ושמותאמות לתנאי המים בישראל.

כמה מים צריך לחיות מחמד בשעת חירום?

רבים שוכחים לתכנן מלאי מים לכלב או לחתול — ואז "שוברים" את המלאי המשפחתי מוקדם מדי. כלב במשקל בינוני (15–20 ק"ג) שותה כליטר מים ביום, ובחום אף יותר. חתול צריך כרבע עד חצי ליטר ליום. אם אתם מאכילים מזון יבש, הצמא גובר — כך שהכמות צריכה לעלות בהתאם.

הוסיפו שורה נפרדת ב"טבלת החישוב" שלכם עבור חיות המחמד, ושמרו קערות נקיות — היגיינה חשובה גם במקלט.

מה ההבדל בין מים לשתייה לבין מים להיגיינה וניקיון?

לא כל ליטר שווה. מים לשתייה ולבישול חייבים להיות באיכות הגבוהה ביותר — נקיים, מטוהרים, ללא מזהמים. מים להיגיינה (שטיפת ידיים, רחיצה, הדחת שירותים) יכולים להיות ברמה נמוכה יותר: מים שעמדו במיכל זמן רב, מי גשמים שנאספו, או אפילו מים שנאספו ממזגנים.

חלוקה חכמה חוסכת מים קריטיים: שתייה קודם, בישול שני, היגיינה שלישי. בינתיים, מגבונים לחים ואלכו-ג'ל יכולים להחליף חלק גדול מהצורך ברחיצה במים. החזיקו מארז גדול של מגבונים כחלק מערכת החירום — הם קלים, לא תופסים מקום וחוסכים ליטרים.

איך לחסוך מים בשעת חירום בלי להסתכן בהתייבשות?

"חיסכון חכם" פירושו לצמצם שימושים לא קריטיים מבלי להוריד את כמות השתייה. הנה עקרונות שעובדים: הימנעו ממקלחת — השתמשו במגבונים לחים. בשלו במינימום כלים (סיר אחד, ארוחה אחת). אל תדיחו שירותים בכל שימוש אם מדובר במצב ממושך — הכינו מראש דלי ייעודי עם מים "אפורים" למטרה זו. צחצחו שיניים עם כמות מינימלית.

מה שלא עושים: לא מפחיתים שתייה. התייבשות היא מצב מסוכן שמתפתח מהר, במיוחד אצל ילדים וקשישים. אם אתם מרגישים שהמלאי נגמר — זה הזמן לפנות לנקודת חלוקה עירונית, לא "לחסוך" עוד ליטר מהגרון.

מה עושים אם אין מים לשירותים?

היגיינה סביבתית היא גורם סיכון מרכזי בכל חירום. כשאין מים להדחה, הפתרון הפשוט ביותר הוא דלי עם מים שאינם ראויים לשתייה (מים ישנים, מי מזגן, מי גשמים) שנשפך ישירות לאסלה. אם אין מים בכלל, הכינו מראש שקיות ייעודיות לפסולת אנושית ("שקיות חירום") וחומר סופג. זה לא נעים לדבר על זה, אבל תכנון מראש מונע זיהומים וריחות שמסכנים את כל דיירי המבנה.

האם מותר לשתות מים מהדוד או מברזים פנימיים בזמן ניתוק?

מים שעמדו בדוד שמש או בצנרת הביתית במשך שעות ארוכות עלולים להכיל משקעים, חלודה ואף חיידקים שהתרבו בטמפרטורה פושרת. אל תניחו שמקור "לא רגיל" בטוח לשתייה. אם אין ברירה, הוציאו מים מדוד חשמלי (לא מדוד שמש!) דרך ברז הניקוז התחתון, וטהרו אותם בהרתחה או בטבליות חיטוי לפני שתייה.

מים ממכל ההדחה של האסלה (לא מהאסלה עצמה) הם מקור אפשרי של אחרון — אבל רק אם לא הוספתם אליו תכשירי ניקוי כחולים או חומרי חיטוי.

איך מטהרים מים בשעת חירום כשיש חשד לזיהום?

שיטות טיהור מים בשעת חירום

שלוש שיטות עיקריות עומדות לרשותכם, ולכל אחת יתרונות ומגבלות:

הרתחה — השיטה הפשוטה והיעילה ביותר כנגד חיידקים ווירוסים. הביאו את המים לרתיחה מלאה במשך דקה אחת לפחות (3 דקות בגובה רב). חיסרון: דורשת מקור אנרגיה (גז/חשמל) ולא מסירה מזהמים כימיים.

חיטוי כימי — טבליות טיהור או טיפות כלור (אקונומיקה ללא תוספות, 8 טיפות לגלון מים). חכו 30 דקות לפני שתייה. חיסרון: לא יעיל כנגד חלק מהטפילים, ומשאיר טעם.

סינון — מערכות סינון מתקדמות המשלבות טכנולוגיות כמו UV מסלקות חיידקים ביעילות גבוהה. אם יש לכם מערכת ביתית מתאימה, היא יכולה להיות קו ההגנה הראשון. לקריאה נוספת על טכנולוגיות טיהור עדכניות, מומלץ לעיין במאמרים מקצועיים על טיהור מים. כמו כן, נורות UV לטיהור מים הן רכיב חיוני במערכות טיהור שפועלות ללא כימיקלים.

השוואת שיטות טיהור מים בחירום

שיטה יתרונות חסרונות מתאימה ל… זמן הכנה
הרתחה יעילה מאוד כנגד מיקרואורגניזמים, פשוטה דורשת מקור חימום, לא מסירה כימיקלים רוב התרחישים הביתיים 10–15 דקות
טבליות/כלור קלות, ניידות, לא דורשות חשמל טעם כלורי, לא כנגד כל הטפילים ערכת שטח, פינוי מהיר 30 דקות המתנה
סינון + UV הסרת חיידקים, מזהמים ועופרת ללא כימיקלים דורש חשמל/סוללות ותשתית קבועה בית עם מערכת מותקנת מיידי (זרימה רציפה)
בקבוקים סגורים מוכנים לשימוש, ללא טיפול עלות, מקום אחסון, פלסטיק כל מצב (מלאי ראשוני) 0 — מוכן מראש

מה עושים אם יש הודעה רשמית על "חובת הרתחה"?

כשתאגיד המים או משרד הבריאות מפרסמים הודעת "חובת הרתחה", הכוונה היא שזוהה חשד לזיהום ביולוגי במערכת. הפעולה הנדרשת: הפסיקו מיד לשתות מים מהברז ללא הרתחה, אל תשתמשו בהם להכנת מזון או צחצוח שיניים, ובידדו מכשירי חשמל המחוברים למים — מכונות קרח, מתקני מים מסוננים שלא כוללים UV, וקולרים.

עברו לשתייה מהמלאי השמור שלכם, והרתיחו כל מים שאתם לוקחים מהברז. רשות המים אחראית על ביטחון אספקת המים בחירום ומפרסמת עדכונים שוטפים — עקבו אחריהם.

איך לבנות "ערכת מים לשעת חירום" לבית ולרכב?

חלקו את ההיערכות לשתי רמות. ערכת בית: מיכלים גדולים (20–50 ליטר), בקבוקים סגורים, טבליות טיהור, כוסות חד-פעמיות ומשפך. ערכת רכב/פינוי: 6–10 בקבוקי ליטר וחצי בתיק/ארגז קשיח, טבליות טיהור וכלי שתייה. הערכה הניידת נועדה למצב שבו צריך לפנות את הבית בדקות ספורות ואין זמן לגרור מיכלים כבדים.

בדקו את ערכת המים שלכם כל חצי שנה — בדיוק כמו שבודקים גלאי עשן.

איך לתכנן אגירת מים בבניין משותף?

ועד הבית יכול להוביל תהליך פשוט: הגדרת יעד ליטרים לדירה (למשל, 50 ליטר לדירה כמלאי משותף), איתור מקום אחסון מרכזי (מחסן/חניון מוצל), קביעת נוהל רוטציה וחלוקה מוסכם מראש. חשוב במיוחד לזהות דיירים עם צרכים מיוחדים — קשישים, משפחות עם תינוקות, אנשים עם מוגבלויות — ולוודא שהם לא נשארים בלי.

בבניינים עם מאגר מים על הגג, ודאו שהוא תקין, נקי ומכוסה. תחזוקה שנתית של המאגר חוסכת כאב ראש רציני ביום שבו הוא הופך ממקור שגרתי למקור חיוני.

טעויות נפוצות באגירת מים — ואיך להימנע מהן

אנחנו רואים את אותן טעויות שוב ושוב: אגירה בכמות קטנה מדי ("שני בקבוקים יספיקו"), שימוש במיכלים שאינם אטומים או לא מיועדים למזון, אחסון בשמש ישירה על המרפסת, והטעות הגדולה מכולן — שכחה טוטלית של רוטציה. מים שנשארים במיכל 3 שנים ללא החלפה הם לא מלאי חירום — הם סיכון.

טעות נוספת: לשכוח את התוספות. אנשים מחשבים לפי מבוגרים בריאים ומתעלמים מתינוקות, חיות מחמד, תרופות שצריך לבלוע עם מים, ומצבי חום קיצוני. רוב הכשלים הם תפעוליים — לא עניין של תקציב.

מערכת טיהור ביתית ומוכנות לחירום

צורך מה מערכת טיהור ביתית מספקת בפועל
מילוי מיכלי חירום במים נקיים מים מסוננים מעופרת, כלור ומיקרו-פלסטיק ישירות מהברז — מוכנים לאחסון לטווח ארוך
הכנת תמ"ל בטוח לתינוק הסרת חיידקים ב-UV ושמירה על מינרלים טבעיים — ללא צורך בהרתחה
שקט נפשי יומיומי מים טהורים ובריאים בכל יום, עם בדיקות מעבדה מפורסמות ואישורים רשמיים
התאמה לתנאי המים בישראל מערכות שפותחו בארץ ומותאמות לאיכות המים המקומית — כולל שילוב 3 טכנולוגיות טיהור
תחזוקה שוטפת ותמיכה שירות ישיר, תזכורות להחלפת פילטרים, ומענה טלפוני מקצועי

אצלנו במי רווה, עם למעלה מ-30 שנות ניסיון, אנחנו יודעים שהמוכנות הטובה ביותר מתחילה הרבה לפני החירום — היא מתחילה במים שזורמים מהברז שלכם כל יום.

צ'ק ליסט מוכנות מים משפחתי

צ'קליסט מוכנות מים למשפחה

שלב 1 — חישוב:

הכפילו את מספר בני הבית (כולל חיות מחמד) ב-3.8 ליטר ליום, ואז במספר הימים שאתם רוצים לכסות.

שלב 2 — רכישה ומילוי:

השיגו מיכלי Food Grade ו/או בקבוקים סגורים בכמות המתאימה. מלאו ממי ברז מסוננים.

שלב 3 — אחסון וסימון:

אחסנו במקום מוצל וקריר. סמנו תאריך מילוי ותאריך החלפה.

שלב 4 — תוספות:

הוסיפו מלאי ייעודי לתינוקות, חיות, תרופות ומצבי חום. הוסיפו ערכת טיהור (טבליות כלור/קשית סינון).

שלב 5 — רוטציה:

החליפו כל 6 חודשים (מילוי עצמי) או לפי תאריך יצרן (בקבוקים סגורים). קבעו תזכורת.

נקודות מפתח מהמדריך

1. כל אדם צריך לפחות 3.8 ליטר מים ליום בשעת חירום — לשתייה, בישול והיגיינה בסיסית
2. המינימום המומלץ הוא מלאי ל-3 ימים, אך היעד האופטימלי הוא 7–14 ימים
3. אחסנו רק במיכלי Food Grade, במקום מוצל וקריר, והחליפו כל 6 חודשים
4. אל תשכחו תוספת מים לתינוקות (תמ"ל), חיות מחמד ומצבי חום קיצוני
5. מערכת טיהור ביתית מאפשרת למלא מיכלים במים נקיים מלכתחילה ומאריכה את תוקף האחסון

צפו: מערכות טיהור מים מבית מי רווה

מה לקוחותינו אומרים

★★★★★

"התקנו מערכת טיהור מים של מי רווה לפני שנתיים. מאז אנחנו ממלאים את מיכלי החירום ישירות מהמערכת. השקט הנפשי שזה נותן, במיוחד כשיש תינוק בבית, הוא שווה כל שקל. השירות מעולה ומקצועי."

— משפחת כהן, רמת גן

★★★★★

"אחרי המלחמה הבנתי שאני חייב להיות מוכן. פניתי למי רווה, הם התאימו לי מערכת MR-33 עם UV ובנוסף ייעצו לי לגבי אגירת מים נכונה. הידע המקצועי שלהם חסך לי טעויות יקרות."

— אורי ש., ראשון לציון

★★★★★

"כוועד בית, ארגנו עם מי רווה התקנת סינון מרכזי לבניין. הם הגיעו, בדקו את המערכת ונתנו המלצות מדויקות. עכשיו גם המים בשגרה וגם ההיערכות לחירום ברמה אחרת לגמרי."

— דנה ל., תל אביב

שאלות ותשובות נפוצות

האם מותר לשתות מים מהדוד בחירום?
+

מים מדוד חשמלי (לא שמש) יכולים לשמש כמקור חירום אם מנקזים אותם מברז הניקוז התחתון. עם זאת, מים אלה עלולים להכיל משקעים — לכן מומלץ לסנן אותם דרך בד נקי ולטהר בהרתחה לפני שתייה. מים מדוד שמש שעמדו בחום פושר לשעות ארוכות — פחות בטוחים.

האם פילטר ביתי רגיל מספיק לטיהור מים מזוהמים?
+

תלוי בסוג המערכת. מסנן פחם פעיל בלבד משפר טעם ומסיר כלור, אבל לא בהכרח מטפל בחיידקים ווירוסים. מערכת שמשלבת סינון מיקרוני, פחם פעיל וקטילת חיידקים ב-UV — כמו המערכות שאנחנו מייצרים במי רווה — מספקת רמת הגנה גבוהה בהרבה. בכל מקרה, אם יש חשד לזיהום חמור, הרתחה היא תמיד קו הגנה נוסף מומלץ.

מה עושים אם נגמרו המים המאוחסנים?
+

פנו לנקודות חלוקת מים עירוניות שנפתחות במצבי חירום. בדרך כלל הרשות המקומית, פיקוד העורף ותאגידי המים מפרסמים מיקומים ושעות פעילות. בינתיים, אספו כל מקור מים חלופי שניתן לטהר — מי גשמים, מים ממזגנים (לשימוש שאינו שתייה), או מים מצנרת הבניין.

כמה מים צריך לתינוק כולל הכנת תמ"ל במצב חירום?
+

חשבו על כ-1.5 ליטר ליום לתינוק: כליטר להכנת פורמולה וכחצי ליטר לשטיפה, חיטוי ציוד ולחות. בתנאי חום — יותר. הקפידו שהמים להכנת תמ"ל יהיו באיכות שתייה מעולה.

מה עדיף — לאגור יותר מים או לקנות ציוד טיהור?
+

התשובה היא שניהם. מלאי מים מוכן מספק מענה מיידי בלי תלות בחשמל או ציוד. ציוד טיהור (טבליות, מערכת סינון, נורת UV) מאפשר "לייצר" מים בטוחים ממקורות לא בטוחים — ופותר בעיה כשהמלאי נגמר. שילוב של שניהם הוא ההיערכות האופטימלית.

עקבו אחרינו ברשתות

מי רווה

אודות מי רווה

חברת מי רווה נוסדה ב-1988 והיא מהוותיקות בישראל בתחום הסינון, הטיהור והטיפול במים. אנו מתמחים בפיתוח, ייצור והתקנת מערכות לסינון וטיהור מים למגזר הביתי, התעשייתי והמוסדי.

קראו עוד אודות מי רווה

מוכנים לשדרג את איכות המים שלכם?

צוות מי רווה כאן לייעוץ מקצועי ולהתאמת מערכת הטיהור המושלמת לביתכם — לשגרה ולחירום