המצאות של חלקיקי מיקרופלסטיק באיברי הרבייה הגבריים
מחקר מדעי עדכני חשף מגמה מדאיגה: המצאות של חלקיקי מיקרופלסטיק באיברי הרבייה הגבריים. מחקר שפורסם ב-International Journal of Impotence Research דיווח על גילוי חלקיקי מיקרופלסטיק בדגימת רקמות של הפין מגברים שעברו ניתוח הקשור לאין אונות.
ממצאים עיקריים:
– מיקרופלסטיק נמצא ב-4 מתוך 5 דגימות רקמה שנבדקו
– סוגי הפלסטיק שזוהו כוללים PET (Polyethylene terephthalate) ופוליפרופילן
– המבנה הנקבובי של רקמת הפין עשוי להפוך אותה לרגישה במיוחד להצטברות מיקרופלסטיק
Dr. Ranjith Ramasamy, החוקר הראשי באוניברסיטת מיאמי, סבור כי נוכחות חלקיקים זרים אלה עלולה להשפיע על תפקוד השריר הרך. תגלית זו מעצימה את הדאגות הגוברות לגבי ההשפעות של מיקרופלסטיק על בריאות האדם, במיוחד על בריאות הרבייה.
"נוכחות חלקיקים זרים אלה מעצימה את הדאגות לגבי ההשפעות
של מיקרופלסטיק על בריאות האדם, במיוחד על בריאות הרבייה"
הרחבה על מיקרופלסטיק
מיקרופלסטיק הם חלקיקי פלסטיק זעירים בגודל של פחות מ-5 מילימטרים. הם נוצרים כתוצאה מפירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר או שמיוצרים לשימוש במוצרים שונים, כגון מוצרי טיפוח אישי. מחקרים מראים כי מיקרופלסטיק נמצא כמעט בכל מקום בסביבה – באוויר, במים, בקרקע, ואפילו במזון שאנו אוכלים.
השפעות בריאותיות פוטנציאליות
מחקרים נוספים מצביעים על השפעות אפשריות של מיקרופלסטיק על בריאות האדם:
- מערכת העיכול: מחקר שפורסם ב-Environmental Science & Technology מצא מיקרופלסטיק בצואה אנושית, מה שמעיד על חדירה למערכת העיכול.
- מערכת הנשימה: מחקר שפורסם ב-Science of The Total Environment הראה כי חלקיקי מיקרופלסטיק באוויר עלולים לחדור לריאות ולגרום לדלקת.
- מערכת הדם: מחקר שפורסם ב-Environment International גילה לראשונה נוכחות של מיקרופלסטיק בדם אנושי, מה שמעלה חששות לגבי הפצתו באיברי הגוף.
- השפעה על העובר: מחקר שפורסם ב-Environment International מצא מיקרופלסטיק בשילייה האנושית, מה שמעלה חששות לגבי ההשפעה האפשרית על התפתחות העובר.
חשוב לציין כי בעוד שממצאים אלו מדאיגים, עדיין נדרש מחקר נוסף כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של חשיפה למיקרופלסטיק על בריאות האדם.
צעדים להפחתת החשיפה למיקרופלסטיק
שכיחות הפלסטיק בסביבה שלנו מעלה שאלות לגבי חשיפה נרחבת. החוקרים מדגישים את חשיבות הפחתת השימוש בכלי פלסטיק בחיי היומיום:
– בחירה בבקבוקי מים רב-פעמיים כגון זכוכית או נירוסטה
– העדפת תה עלים על פני תה בשקיקים העשויים בחלקם מפלסטיק
– הימנעות משימוש בכלי אוכל וקשיות חד-פעמיים מפלסטיק
– שימוש בשקיות בד רב-פעמיות במקום שקיות פלסטיק חד-פעמיות
– סינון וטיהור מי השתייה באמצעות מסנן ייעודי למיקרופלסטיק
– העדפת מוצרי טיפוח טבעיים שאינם מכילים מיקרו-חרוזים (microbeads )
רגולציה ברחבי העולם
ברחבי העולם, כולל בישראל, ננקטים צעדים להפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי:
– האיחוד האירופי אסר על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים מסוימים החל משנת 2021.
– בישראל, החל מנובמבר 2023, נכנס לתוקף איסור על שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק במוסדות ממשלתיים.
– מדינות רבות, כולל ישראל, הטילו מס על שקיות פלסטיק, מה שהוביל לירידה משמעותית בשימוש בהן.
סיכום
ככל שהמחקר ממשיך, חשוב להישאר מעודכנים לגבי ההשלכות הבריאותיות הפוטנציאליות של חשיפה למיקרופלסטיק ולשקול דרכים להמעיט צריכה בכלי פלסטיק. בעוד שהממצאים מדאיגים, חשוב לזכור כי המחקר בתחום זה עדיין בשלבים מוקדמים, ונדרשות עוד עבודות מחקר כדי להבין את ההשפעות ארוכות הטווח על בריאות האדם.
מקורות:
International Journal of Impotence Research (2024)
Environmental Science & Technology (2018)
Science of The Total Environment (2022)
Environment International (2022)
The Cool Down (2024)
המשרד להגנת הסביבה, ישראל (2023)
European Commission (2021)